משה אביטן נ' מושב צוריאל - אגודה חקלאי שיתופית בע"מ ואח'

החלטה

ביום 24/9/11 נתתי פסק דין בתיק, לפיו חייבתי את המשיבה 2 לשלם למבקש 350,000 ₪ + 15,000 ₪ שכ"ט.

פסק הדין עוכב על פי החלטתי מיום 27/11/11 על פי בקשת המשיבים ועד לקבלת פסק דינו של בית המשפט העליון, אליו הגישו המשיבים ערעור.

עתה עומדת לפני בקשתו של המבקש (התובע בתיק) לצמצם את צו עיכוב הביצוע ולהטיל שעבוד על המגרש עליו עומד "בית הרב" במושב של המשיב 2. כן נתבקשתי להטיל עיקול על כספי השכירות של בניין הלול המשותף שבבעלותה.

המשיבה 2 וכן המשיב 15, הנאמן על ההסדר, התנגדו לבקשה.

לאחר שבחנתי את הבקשה ואת תגובות המשיבים, החלטתי שלא להעתר לה.

בתגובת הנאמן נכתב, בין היתר, כי הנכסים שאת שעבודם או עיקולם מבקש המבקש, משועבדים בשיעבוד צף, זאת למקרה שהסדר הנושים לא יבוצע. עוד נטען כי הסמכות היא בידי המשקם לפי חוק ההסדרים. כן הודגש כי הערעור בעליון נקבע לשמיעה לעוד כחודש ימים.

מבלי להכנס לטענותיו של הנאמן, הרי – בנידוננו - לא שוכנעתי, בראיות מהימנות (מה גם שלבקשה לא צורף תצהיר) כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין, אם וכאשר יאושר על ידי בית המשפט העליון. לא נראה כי ישנה למשיבה מס' 2 אפשרות להעביר את הנכסים נשוא תיק זה לאחרים בהתחשב בכך שהיא חדלת פרעון, והמשקם הוא שיחליט אם ניתן להעביר נכס מנכסיה בהתאם להוראות חוק ההסדרים.

בנסיבות אלו, וכאמור, לא מצאתי לנכון להעתר לבקשה.

היום, ז' טבת תשע"ב, 02 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.